מהי הצהרת הון?

כל עסק מקבל בשלב מסוים בקשה להגיש הצהרת הון. עסקים חדשים לרוב בשנתיים הראשונות של העסק ובהמשך, ברוב המקרים, יתבקשו בכל 5 שנים להכין שוב הצהרה מעודכנת.

הצהרת הון למעשה מפרטת את שווי התא המשפחתי – אתם, בני הזוג שלכם והילדים עד גיל 18.

בהצהרת ההון מדווחים על כל הנכסים וההתחייבויות שיש לכם, נכון לתאריך מסוים.

זו למעשה הדרך של מס הכנסה לבדוק האם מה שדיווחתם כל השנים למס הכנסה תואם את המציאות. בדרך כלל מס הכנסה רוצה לדעת מה קורה לנו בעסק, בפעילות העסקית.

אך הצהרת ההון מתייחסת גם למה שקורה לנו בבית שאין לו קשר לפעילות העסקית.

מתי וכיצד מגישים ?

ההצהרה היא דרישה יזומה של מס הכנסה. אין חוקיות לגבי מועדים קבועים למילוי ההצהרה.

בדרך כלל, בסוף השנה הראשונה של העסק תגיע דרישה למילוי הצהרה ראשונה,

ולאחר כ- 4 -5 שנים תגיע דרישה למילוי הצהרת הון שנייה וכן הלאה כל כמה שנים.

עליכם להגיש את הצהרה עד 4 חודשים מהיום שקיבלתם את הדרישה.

מה ההבדל בין הצהרת הון ראשונה לבאות אחריה?

כל הצהרה היא רישום והגשה של דו"ח המסכם את כל הכספים והנכסים שיש לכם לרשויות המס. מבחינה טכנית, אין הבדל בין הצהרת ההון הראשונה לאילו שיגיעו בהמשך, כל הצהרות ההון אמורות לשקף מידע בנוגע למצב ההוני שלכם ביום מסוים, לרוב מדובר בשנת המס שחלפה.

עם זאת, יש הבדל בהתייחסות להצהרת ההון הראשונה לבין אילו שבאות אחריה – הצהרת ההון הראשונה מהווה בסיס עליו פקיד השומה יסתמך בבואו לבדוק את הצהרות ההון העתידיות ובמיוחד ההצהרה השנייה.

שימו לב שאתם לא שוכחים להכניס חסכונות, חובות, נכסים שיש לכם. כדי שאחר כך בהצהרת ההון השנייה לא יהיו פערים גדולים מידי.

לאחר ההגשה של הצהרה השנייה והבאות אחריה, תערך ברשות המיסים השוואה להצהרה הקודמת ויחשבו האם ההון הנוכחי שלכם תואם את ההון שדווח בעבר ובהתחשב להכנסות העסקיות שלכם והכספים ונכסים אחרים שנוספו לכם (למשל מכירת נכסים שלא קשורים לעסק).

הבדיקה מתחשבת בהוצאות שאינן קשורות רק בעסק, אלא גם בהוצאות מחייה כלליות שלכם כגון הוצאות על אוכל, על גידול ילדים ואפילו הוצאות על חופשות.

לשם כך רשות המיסים נעזרת בטבלאות המשכללות עלויות מחייה ממוצעות ומכלילה אותם בחישוב. בצורה זאת נבדק האם אם יש התאמה כספית בין ההון שהצהרתם עליו לבין הדוחות השנתיים בהם דיווחתם על ההכנסות וההוצאות בעסק.

אילו מסמכים יש לצרף להצהרת ההון?

כדאי להתחיל במלאכת איסוף המסמכים הדרושים מוקדם ככל האפשר.

יש שיגידו, שעליכם להתחיל לאסוף את המסמכים ביום שקיבלתם את הדרישה למילוי.

אני אומרת וממליצה לכם לאסוף את המסמכים הדרושים, באופן שוטף בהתאם לאירועים הרלוונטיים בחייכם שמשפיעים על הצהרת ההון שלכם.

בדרך כלל, המסמכים הקשורים לפעילות של העסק כבר מתועדים מאחר ואתם מגישים כל שנה דוח שנתי למס הכנסה.

מסמכים פרטיים שיש לשמור להצהרות הון לדוגמא

  • קיבלתם ירושה – תשמרו מסמכים רלוונטיים המעידים על קבלת הירושה
  • קיבלתם מתנות מההורים – קיבלתם שיק על סך 20,000 ₪, 200,000 ₪ וכדומה, צלמו אותו.
  • עשיתם אירוע וקיבלתם מתנות, הדפיסו את הדף של הבנק וסמנו את השורות בחשבון הבנק המעידות על סכום הכסף שקיבלתם מהאירוע.
  • שילמתם על תואר ראשון באוניברסיטה של אחד הילדים – שמרו תיעוד להעברת הכספים.

האם לעשות הצהרת הון לבד או עם בעל מקצוע?

הרבה בעלי עסקים מתלבטים האם להיעזר באיש מקצוע או לעשות את הצהרת ההון לבד. זאת שאלה המעסיקה בעיקר בעלי עסקים חדשים, כאלו שעדיין לא צברו הון עסקי ואישי גדול ומרגישים שגם ככה אין הרבה על מה לדווח. לכאורה, הצהרת ההון הראשונה פשוטה יותר כי עדיין אין צורך להשוות בינה לבין ההצהרה הקודמת. עם זאת, משום שהצהרה זאת מהווה בסיס להצהרות הבאות, חשוב במיוחד לא לשכוח אף פרט מהותי. כך תחסכו לעצמכם בעתיד מתן הסברים על גידול לא ברור בהון, שחלקו עלול לנבוע פשוט מחוסר תשומת לב או הבנה בהכנת הצהרת ההון הראשונה. כדאי גם לקחת בחשבון כי משום שהצהרת ההון הראשונה פשוטה יותר יחסית, כך גם היעזרות באיש מקצוע תהיה זולה יותר, לעומת הצהרות הון שניות ומעלה שיכולות לעלות פי כמה מזה. בעזרת ייעוץ מקצועי, מעבר לחסכון בזמן וההסתבכות עם מונחים ועניינים מקצועיים שאינכם בקיאים בהם – תוכלו להגיש הצהרת הון שגם מציגה נכונה את מצבכם הכלכלי. כזאת שתהיה ברורה ולא תעלה תהיות ובקשות להסברים מצד פקיד השומה.