דו"ח שנתי צריך להכיל את כל הנתונים הנדרשים עבור הרשויות לקבלת תמונת מצב מהימנה של היקף פעילותו הפיננסית של האדם או העסק בשנת המס. בכלל זה, פירוט כלל הזיכויים והניכויים של הנישום באותה השנה:

• פירוט ההכנסות שהיו לנישום במהלך השנה, מכל מקור שהוא; שכר (מעבודה או מעסק), רווחים מנכסים (כמו השכרת דירה), תשואות מהשקעות, ניירות ערך, תשלומי קצבאות וכן הלאה.
• פירוט ההוצאות שהיו לנישום, כפי שמוכרות לצורך מס הכנסה; בעיקר הוצאות שעניינם ביצירת ההכנסה, כמו שכר לעובדים, שירותי רואה חשבון, הוצאות שיווק, רכישת ציוד מקצועי, שכירת משרד, תחזוקת רכב, יעוץ מקצועי ועוד.
• מיסים ששולמו במהלך השנה, כמו מקדמות, מס שנוכה משכר או עסקה במקור וכדו'. חשוב מאוד להקפיד ברישום המס ששולם על מנת שלא תיווצר כפילות בתשלום המס.
• הפקדות שבוצעו לביטוח לאומי ולקרנות שונות, כמו קרן פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים ועוד.

כמו כן, ועל פי הצורך, יש לצרף לדו"ח השנתי טפסים ודוחות נוספים המשלימים את הנתונים שפורטו לעיל, כמו דו"ח רווח והפסד; אישור תיאום מס ככל שבוצע (טופס 116 וטופס 106 מהמעסיק); אישורים שנתיים על הפקדות שבוצעו בקרנות או על רווחים שעלו מניירות ערך, תכניות חיסכון ודיבידנדים; וכדו'.

לצד האמור, נציין כי בעל עסק קטן שהכנסתו היא עד 60,000 ₪ בשנה, רשאי להגיש דוח מקוצר שאינו כולל חישובי מס (למידע נוסף ראו: שידור דו"ח שנתי מקוצר ליחיד בעל עסק קטן באתר רשות המסים).